בידוד אקוסטי
העברת קול דרך קירות בניין ודרך הזכוכיות נשלטת למעשה במסה ובגמישות של החומר, ככל שהחומר כבד יותר וגמיש יותר יעילותו בהפחתת העברת קול יהיה טוב יותר.
זכוכית מטבעה הינה חומר שאינו מהווה מחסום מועיל להעברת קול, ולמרות זאת היא ממוקמת באזורים הקריטיים ביותר מבחינת הבידוד האקוסטי של המבנה, מכיוון שהזכוכית הינה חומר קל יחסית ונוקשה, מעבר הקול דרכה גבוה מאד.
מסגרת החלון חשובה מאד בהקשר של בידוד אקוסטי, למרות שבדרך כלל מקשרים אותה למאפיינים תרמיים. אחד הפרמטרים שיש לקחת בחשבון הוא רמת האטימות. חלונות עם מפתחים גדולים, מאפשרים מעבר רב יותר של גלי הקול. חלונות הזזה וחלונות כיס, טובים פחות מבחינת אקוסטית (ותרמית) בגלל הקושי בסגירה ואטימות מוחלטת. חלונות פתיחה ,כגון דריי קיפ או ציר ייתנו תוצאות טובות הרבה יותר.
בידוד אקוסטי נגד ראש
זכוכית אינה מחסום יעיל להעברת קול. כאשר מדובר בזכוכית מונוליתית-בעלת שכבה אחת, הדרך לשפר את הבידוד האקוסטי שלה היא באמצעות הגדלת העובי, זכוכית עבה יותר תפחית את עוצמת הקול בצורה יעילה יותר. בזכוכית רב שכבתית ניתן לשפר את הביצועים האקוסטיים של החלון בהשוואה לזכוכית מונוליתית על ידי שכבת ביניים העשויה PVB -פוליוויניל בוטריאל, שכבה המדביקה את שכבות הזכוכית זו לזו.
לזכוכית בידודית- זכוכית כפולה עם חלל אויר או גז, יכולת בידוד אקוסטי גבוהה בהרבה בגלל יכולתה לשלב זכוכית מונוליתית ורב שכבתית בנוסף למרווח בין הזכוכיות. למילוי גז בעל צפיפות גבוהה במרווח שבין השמשות יש השפעה רבה על הביצוע האקוסטי.
לסוג הזכוכית בה משתמשים יש מגבלה הנובעת מאילוצים של סוג הפרופילים של החלונות. זכוכית בעובי של 52 מ”מ אינה מעשית במסגרות האלומיניום הסטנדרטיות למרות שזה העובי האופטימאלי בכדי להגיע לבידוד אקוסטי יעיל. קיימים מספר סוגי חלונות מיוחדים מאלומיניום שעובי הזכוכית יכול להגיע ל 32 מ”מ אך חלונות אלה בדרך כלל יקרים בהרבה, המגבלה של עובי הזכוכית יוצרת למעשה מגבלה של הבידוד האקוסטי של החלונות.
לחלונות פולימריים פרופיל עבה וחזק המאפשר הנחת זכוכית בידודית- כפולה ( 2 זכוכיות ומרווח בינם) וטריפל (3 זכוכיות עם 2 מרווחים) המגיעים לעובי כולל של עד 52 מ”מ, ניתן לשלב גם זכוכית רב שכבתית. יש לציין שחלונות אלו מגיעים כסטנדרט עם זכוכית בידודית- כפולה עם מרווח של 16 מ”מ בעובי כולל של 24 מ”מ.